ואז התחילה "מלחמת הגנרלים". המלחמה נגמרה כמלחמה של כולם נגד כולם. הייתה ועדת אגרנט שהדיחה את גורודיש, הוא היה אשם בכל.[ ועדת אגרנט: ועדת חקירה ממלכתית שהוקמה כדי לבדוק את נסיבות פריצת מלחמת יום הכיפורים. הוועדה הטילה יותר אחריות על הדרג הצבאי בהשוואה לדרג המדיני. בעקבות המסקנות התפטרו הרמטכ״ל וכמה קצינים בכירים נוספים. אחרי פרסום הדו״ח התפטרה גם ראש הממשלה, גולדה מאיר].

 כזכור, גורודיש היה זמן קצר מאוד אלוף פיקוד הדרום, הוא לא הכיר את השטח, לא הכיר את מערך הכוחות. הוא לא היה מצביא גדול, הוא היה כנראה גנרל מאוד טוב. זוהי בעייה שבצה״ל לא מוכרת. בצבא הגרמני, למשל, עושים הבדל ברור בין שני סוגי קצינים, עד כדי כך שהפס לאורך המכנסיים, האדום, היו שני גוונים שונים של אדום. היו קציני פיקוד והיו קציני מטה. וזה היה בנוי על ההנחה ששני התפקידים מחייבים תכונות שונות. היו גנרלים שידעו לפקד על גייסות ולהסתער קדימה ולכבוש, והיו גנרלים שישבו במשרד ותכננו תכניות וידעו לנהל את המלחמה של הזזת גייסות וכל הכרוך בזה, ארגון העורף. אצלנו כמובן זה לא מוכר. בצבא וגם באזרחות יש החוק של פיטר, החוק הפיטרי. החוק הפיטרי, שנקרא ע"ש איזה פרופסור אנגלי בסינגפור שהמציא את זה וכתב על זה ספר, שכל אדם מגיע לשלב שהוא לא מוכשר. למה? זה תהליך לגמרי טבעי: אדם מצליח, מעלים אותו בדרגה. מצליח, מעלים אותו. בסוף הוא מגיע לאיזה דרגה שהוא לא מוכשר, אבל בדרך הטבע הוא מגיע אליה וככה הוא גומר את הקריירה שלו בתפקיד שהוא לא מוכשר. בצבא זה תופעה ברורה לגמרי. אתה יכול להיות מפקד גייסות מצויין, מפקד שדה נהדר ואתה מגיע לאיזשהו שלב שכבר דרושות תכונות שאין לך. זה קרה לגורודיש. גורודיש היה מפקד קרבי כנראה מאוד טוב. במלחמת ששת הימים הוא ממש הצטיין, הגיע ראשון לתעלה נדמה לי. ואלוף פיקוד הדרום זה כבר היה תפקיד אסטרטגי, שכבר היה מעבר לכישורים שלו. הוא הגיע לתפקיד הזה במקומו של אריק שרון, שהיה אלוף פיקוד הדרום וזמן קצר לפני המלחמה, כמה שבועות או חודשים החליפו את אריק בגורודיש. גורודיש היה לו שם נהדר. הוא האיש שהגיע לתעלה במלחמה הקודמת, הגיע לתעלה! ולכן הוא הגיע שלב אחד יותר גבוה. וזה היה לגמרי-לגמרי לא מתאים להיות מפקד החזית במלחמה הזאתי. אז הוא היה מלא טענות. הוועדה הדיחה אותו בבושת פנים מהתפקיד ומהצבא. ממש שמו עליו את כל האשמה.

Then the war between the generals began. The war ended as a war of everyone against everyone else. There was the Agranat Commission which brought down Gorodish [Shmuel Gonen], who was guilty of everything. We need to remember that for a very short time Gorodish was head of the Southern Command; he didn't know the area, he was not familiar with the balance of power. He was not a great commander although he was probably a very good general. This is a problem that the IDF is not familiar with.  In the German army, for example, a clear distinction is made between the two types of officers, to the extent that the red stripe down the length of the trousers comes in two different shades of red. There were command officers and there were staff officers, and this was so on the assumption that the two functions require different characteristics. There were generals who could command the troops and surge forward and conquer, and generals who would sit in the office, make plans and manage the war by moving troops around plus everything that this involved, organizing the home front.

We, of course, are not familiar with this. In the army and also in civilian life there is the Peter principle. The Peter principle is named after an English professor from Singapore who invented it and wrote a book about it. He said: 'In a hierarchy every employee tends to rise to his level of incompetence'. Why? It is a completely natural process: a person succeeds, he is promoted. He succeeds, is promoted. Eventually he arrives at some level where he is incompetent, but he has arrived there naturally and that's how he ends his career − in a job for which he was not qualified. In the army this phenomenon is quite obvious. You can be an excellent corps commander, a great field commander and then you reach some stage which requires characteristics which you don't have. It happened to Gorodish. Gorodish was apparently a very good combat commander. In the Six Day War he really excelled; I think he was the first to arrive at the [Suez] Canal. Head of the Southern Command was already a strategic role and that was already beyond his capabilities. He replaced Ariel Sharon who had been Head of the Southern Command and shortly before the war, a few weeks or months, Gorodish replaced Arik. Gorodish had a great reputation. He was the person who in the previous war had reached the Canal!  And so he went one step higher. It totally didn't suit him to be the commander of the front line in this war. He was full of arguments. The Commission dismissed him in disgrace from his position and from the army. They really put all the blame on him.