Then the First World War broke out, my father was drafted, of course. My father had no desire to 'die for the Kaiser' so he managed to avoid the front lines for the entire four years of the war; because he was a banking expert his company commander made use of him for all kinds of banking transactions. My mother was in the city. She gave birth to my sister, her firstborn. She gave birth to my older sister right at the beginning of the war, and to my second sister right at the end of the war. Because she was a young woman alone with a baby it was hard, so she returned to the town where my father had been born and then where I was born. She returned to my father's parents. This did not go entirely smoothly because my grandmother was Orthodox. I don't know if she was really devout, but she kept kosher, completely kosher. For my mother it was a joke, so when my grandmother caught my mother doing things in the kitchen that were not kosher, it created a huge scandal. When the war ended, my mother returned to Hannover. My mother was a city girl. She wanted to live in a big city with hustle and bustle, and Hannover was the second or third largest city in Germany. A very quiet industrial city, aristocratic, quite noble, somewhat bourgeois. Beckum, the city where I was born, the town where I was born, a town of several thousand souls, was quite picturesque - one of those medieval German towns with houses that had wooden beams. As I said, there was a Jewish community of 100 or so people, and they had a synagogue and a school.

 ואז פרצה מלחמת העולם הראשונה. אבי גוייס, כמובן. לאבי לא היה שום חשק למות למען הקיסר, אז הוא הצליח להתחמק מהחזית במשך כל ארבעת שנות המלחמה, בזאת שהוא היה בנקאי מומחה ומפקד הפלוגה השתמש בו בשביל לעשות כל מיני עסקים בנקאיים. אמא שלי הייתה בעיר. היא ילדה את אחותי הבכורה. ילדה את אחותי הבכירה לגמרי בהתחלת המלחמה, ואת אחותי השנייה לגמרי בסוף המלחמה. מכיוון שהיא הייתה אשה צעירה לבדה עם תינוקת, היה קשה, אז היא חזרה לעיירה שבה נולדנו, גם אני וגם אבי. (חזרה) אל הורי אבי. זה לא היה לגמרי מוצלח, מפני שהסבתא שלי הייתה אדוקה (דתית מאוד). לא יודע אם אדוקה ממש, אבל כשרה, לגמרי כשרה. בשביל אמא שלי זו הייתה בדיחה. אז הסבתא שלי תפסה את האמא שלי עושה דברים לא כשרים במטבח, זו הייתה שערורייה גדולה. כשנגמרה המלחמה אמא שלי חזרה להנובר. אמא שלי הייתה עירונית. היא רצתה לחיות בעיר גדולה עם המולה, והנובר הייתה העיר השנייה או השלישית בגודלה בגרמניה. עיר תעשייתית מאוד-מאוד שקטה, פטריקית, אצילה כזאת, בורגנית-אצילה. בקום, העיר שבה נולדתי, העיירה שבה נולדתי, עיירה של כמה אלפי נפשות, ציורית כזאת מהעיירות הגרמניות של ימי הביניים עם הבתים עם קורות העץ. והייתה שמה, כאמור, קהילה יהודית של מאה וכמה נפשות והיה להם בית כנסת ובית ספר.‏