אחרי המלחמה אבי חשב מה לעשות ואז סבי בא אליו עם עצה: "למה שלא תחזור לבקום, תפתח שם בנק קטן, האיכרים, אנשי העיירה והאיכרים בכפרים מסביב זקוקים לעסקי לעסקי בנקאות, אתה בן המקום ובך הם מאמינים”. אי-אפשר היה לא להאמין באבא שלי. אבא שלי היה ישר כמו סרגל. וכך היה: אבא שלי פתח בנק קטן. לימים, כשהייתי בבקום, כל מיני אנשים הביאו לי תעודות, כל מיני מכתבים, בכתב-יד, של כל מיני עסקי מניות או דברים כאלה.

ב-1923 פרצה בגרמניה האינפלציה. האינפלציה הגדולה, כשכיכר לחם עלתה כ-300 מיליון מארק, דברים כאלה, בדיוק בזמן שנולדתי. נולדתי לתוך האינפלציה. האינפלציה, שהיא אירוע טראומטי בגרמניה עד עצם היום הזה. כל מה שגרמניה עושה עכשיו (הכוונה ל-2014) במשבר היווני, הדרישה לצנע, זה הכל בא מהטראומה הנוראה הזאת של האינפלציה. אנשים היו מקבלים כל יום משכורת בבוקר, עם המשכורת היו רצים מהר לחנויות המכולת, לקנות דברים וממשיכים לעבוד. מפני שאותה כיכר לחם אחרי הצהריים כבר הייתה עולה פי עשרה. אני לא יודע כמה עלתה הלידה שלי. בטח הרבה מיליונים. מקווה שזה היה שווה. ומכיוון שאבי היה מומחה לכספים, הוא התעשר באינפלציה הזאת. הוא ידע שצריכים לקנות ולמכור כל הזמן. והפכנו למשפחה, לא יודע אם להגיד עשירה, אבל אמידה מאוד. נגיד ככה. אני גדלתי למעשה במשפחה אמידה מאוד. לא חסר שום דבר. מה שביקשתי - קיבלתי.‏

After the war my father was thinking about what he should do and then my grandfather gave him some advice: 'Why don't you go back to Beckum and open a small bank? The peasants, the townspeople and farmers in the surrounding villages need banking services. You are a local boy and they will trust you'. It was impossible not to trust my father. My father was a straight as an arrow. So that is was he did: he opened a small bank. Later, when I was in Beckum, all kinds of people brought me certificates, all sorts of letters, handwritten, pertaining to all kinds of share transactions and things like that. In 1923, inflation hit Germany, the 'hyperinflation' when a loaf of bread cost about 300 million marks, things like that, exactly at the time I was born. I was born into inflation. That inflation has remained a traumatic event in Germany's history until this very day and everything that Germany is doing now [2014] during the Greek crisis, the demand for austerity, all stem from the terrible trauma of inflation.  People received their wages every morning and they would rush to the shops with it to the grocery store, to buy things, and then they went back to work.  That was because that very same loaf of bread would be ten times more expensive by the afternoon. I don't know how much my birth cost, probably many millions. I hope it was worth it. And because my father was an expert with money he grew rich during that inflation. He knew that one must continually buy and sell. We became a family that was, I don't know whether to say rich but, put it this way, very affluent. Let's say that. I actually grew up in an affluent family. We were never short of anything. I got whatever I asked for.