a story lives forever
Register
Sign in
Form submission failed!

Stay signed in

Recover your password?
Register
Form submission failed!

Web of Stories Ltd would like to keep you informed about our products and services.

Please tick here if you would like us to keep you informed about our products and services.

I have read and accepted the Terms & Conditions.

Please note: Your email and any private information provided at registration will not be passed on to other individuals or organisations without your specific approval.

Video URL

You must be registered to use this feature. Sign in or register.

NEXT STORY

Israel Kastner's train to freedom

RELATED STORIES

Shmuel Tamir
Uri Avnery Social activist
Comments (0) Please sign in or register to add comments

זה גיבור נוסף של הפרשה הזאת. שמואל תמיר היה בן תפנוקים ירושלמי. יליד הארץ, בן משפחת כצנלסון, שענף אחד היה ברל כצנלסון וכל זה, מפא”יניקים. מצד שני היו גם אנשי ימין, הימין הבורגני. כצנלסון, הם יסדו את קופת החולים הימנית, קופת חולים "המאוחדת" זה נקרא. משפחה ירושלמית בורגנית והוא הצטרף בנעוריו לאצ"ל, הרבה זמן אחרי שאני כבר עזבתי את האצ”ל. מישהו הלשין עליו, והאנגלים תפסו אותו, שלחו אותו לקניה, למחנה המעצר. קניה או אריתריאה, קודם היה פה, אחר כך שם. ושם הוא למד משפטים והפך לעורך דין, והוחזר לארץ כשנגמר המנדט הבריטי, והוא לא התגייס לצבא, הוא היה בגילי. הוא לא התגייס לצבא, מפני שהיה מרוגז על בן גוריון שהלשינו עליו וכו’. אז הוא שנא את בן גוריון שנאת מוות. אז הוא הצטרף לליכוד, רב עם בגין, היה איש די חוצפן ובגין לא אהב חוצפנים, ואז הוא פרש או גורש מתנועת החירות. היה עורך דין מאוד שאפתני לפרסומת. והנה מביא לו רומק את המשפט הזה של מלכיאל גרינוולד המשוגע נגד ישראל קסטנר, הפקיד הקטן הזה, עם אייכמן וכל זה. והתחיל משפט. המשפט לא משך שום תשומת לב, כולם התייחסו אל זה כאל דבר מגוחך. אבל אני הייתי מחובר עם רומק ומחובר עם תמיר והקציתי לזה כתב, עמנואל פרת, פירוטינסקי, שנולד בסין. ואנחנו כל שבוע נתנו קטע על המשפט. רק אנחנו. וככה המשפט לאט-לאט התחיל להיוודע. כשהתחיל המשפט, לשמואל תמיר ולמלכיאל גרינוולד לא היה שום דבר ביד, כלום. אל״ף, תמיר לא הבין כלום בענייני כיבוש, נאצים, מלחמת העולם, מה הוא ידע על זה? שום דבר. אני הייתי די מומחה. אני לא יודע אם הזכרתי את זה כבר, אני מגיל צעיר, מאז שאני הייתי בגרמניה, עקבתי מקרוב אחרי הנאצים ואני די מומחה לתקופה הזאת. אני לא מגדיר את עצמי כהיסטוריון ולא כאקדמאים שקוראים עשרה ספרים ועושים מזה את הספר ה-11. אבל אני הייתי מומחה אפשר לומר. אבל על פרשת יהודי הונגריה גם אני לא ידעתי הרבה, כלום בעצם.‏

There is another hero of this affair. Shmuel Tamir was the pampered son of a Jerusalem family. Born in Israel, part of the Katznelson family, a branch of which was Berl Katznelson, Mapainiks. On the other hand, there were also the people on the right, the right-wing bourgeois. Katznelson – they founded the right-wing HMO, called Hameuhedet. A bourgeois Jerusalem family. And in his youth he joined Etzel long after I had left it. Someone informed on him, and the British caught him and sent him to Kenya, to a detention camp. Kenya or Eritrea. First he was here, and then he was there. There he studied law and became a lawyer, and returned to Israel when the British Mandate was over, and he did not enlist in the army. He was my age. He never joined the army because he was angry at Ben-Gurion for denouncing him. So he hated Ben-Gurion, really detested him. He joined the Likud, and quarrelled with Begin. He was insolent and Begin did not like insolence, and he resigned or was expelled from the Freedom party. He was an ambitious lawyer who desired publicity, and here Romac brings him this trial of crazy Malkiel Grünwald against Israel Kastner, this minor official, with Eichmann and all that. The trial started but it did not attract any attention because everyone thought it was ridiculous. But I was connected with Romac and connected with Tamir and I assigned a reporter, Emanuel Pratt who was born in China. Each week we reported a segment of the trial. Just us. So slowly people became aware of the trial. When the trial began, Shmuel Tamir and Malkiel Grünwald had no evidence, nothing. Firstly, Tamir did not understand anything about the occupation, the Nazis, the war. What did he know about it? Nothing. I was quite an expert. I do not know if I mentioned it already, but ever since I was very young, when I still lived in Germany, I had closely followed the Nazis and I'm quite an expert on this period. I do not define myself as a historian or an academic who read ten books and then turn them into an eleventh book. But I can certainly say I was an expert. But even I did not know much about the story of Hungarian Jews, nothing really.

Uri Avnery (1923-2018) was an Israeli writer, journalist and founder of the Gush Shalom peace movement. As a teenager, he joined the Zionist paramilitary group, Irgun. Later, Avnery was elected to the Knesset from 1965 to 1974 and from 1979 to 1981. He was also the editor-in-chief of the weekly news magazine, 'HaOlam HaZeh' from 1950 until it closed in 1993. He famously crossed the lines during the Siege of Beirut to meet Yasser Arafat on 3 July 1982, the first time the Palestinian leader ever met with an Israeli. Avnery was the author of several books about the Israeli-Palestinian conflict, including '1948: A Soldier's Tale, the Bloody Road to Jerusalem' (2008); 'Israel's Vicious Circle' (2008); and 'My Friend, the Enemy' (1986).

Listeners: Anat Saragusti

Anat Saragusti is a film-maker, book editor and a freelance journalist and writer. She was a senior staff member at the weekly news magazine Ha'olam Hazeh, where she was prominent in covering major events in Israel. Uri Avnery was the publisher and chief editor of the Magazine, and Saragusti worked closely with him for over a decade. With the closing of Ha'olam Hazeh in 1993, Anat Saragusti joined the group that established TV Channel 2 News Company and was appointed as its reporter in Gaza. She later became the chief editor of the evening news bulletin. Concurrently, she studied law and gained a Master's degree from Tel Aviv University.

Tags: Schmuel Tamir, David Ben-Gurion, Menachim Begin, Malkiel Grünwald, Israel Kastner

Duration: 4 minutes, 28 seconds

Date story recorded: October 2015

Date story went live: 10 March 2017