In the early years before the Holocaust, Eichmann came to Vienna and allowed Jews to emigrate, even pushed them to emigrate. At some point they even developed a plan calling for Jews to settle in Madagascar, on one condition: that they would leave all of their possessions behind. And there was a story, not a story, it was a fact. Namely, Eichmann, who was in all probability very gifted as a clerk and a technocrat, arranged that Jews who wanted to leave, rather than go through ten or twenty different offices, arranged everything in one office. The Jews went from room to room to room. A Hungarian Jew entered on one side very wealthy, and emerged on the other side with nothing, but he had a permit to emigrate. Many Jews were saved in this way. At this point Becher, who was not an ardent Nazi and cared about nothing, realized that the Nazis had lost the war, that it was going to end soon. And he thought about how to survive the whole thing. He got hold of Kastner, who was at that stage already the senior Jewish representative in Hungary, and made a deal with him: 'I'll help you to liberate as many Jews as possible, and you will save me after the war'. And so it was. Becher and Kastner went from the concentration camps, the death camps and concentration camps, from place to place, liberating the Jews. And after the war, of course, Becher was arrested, a high-ranking officer in the SS. They arrested him automatically and conducted a trial where Kastner appeared as a defence witness for Becher.
בהתחלה אייכמן בשנים הראשונות לפני השואה, אייכמן בא לווינה ונתן ליהודים להגר, אפילו דחף אותם להגר. אפילו פיתחו באיזשהו שלב תוכנית ליישב יהודים במדגסקר, בתנאי אחד: שהיהודים ישאירו את כל הרכוש שלהם מאחור. והיה סיפור, לא סיפור, זאת הייתה מציאות: אייכמן, שהיה איש מאוד מוכשר כנראה בתור פקיד וטכנוקרט, אירגן שיהודי שרצה להגר, במקום לעבור עשרה או עשרים משרדים שונים, סידרו את הכל במשרד אחד. היהודי הלך מחדר לחדר לחדר לחדר. נכנס יהודי עשיר הונגרי מצד אחד, יצא יהודי בלי שום דבר בצד השני, אבל היה לו רישיון הגירה. הרבה יהודים ניצלו בצורה כזאת. בשלב הזה בֶּכֶר, שלא היה נאצי שרוף ולא היה איכפת לו כלום, הבין שהנאצים הפסידו את המלחמה, שזה הולך להיגמר בקרוב. והוא חשב על עצמו, איך להינצל מכל העניין. והוא נתפס לקסטנר, שהיה באותו שלב כבר הנציג היהודי הבכיר בהונגריה, ועשה אתו "דיל": "אני אעזור לך לשחרר כמה שאפשר יותר יהודים, ואתה תציל אותי אחרי המלחמה”. וכך היה. בֶּכֶר עם קסטנר הלכו ממחנות ריכוז, במחנות המוות ומחנות הריכוז בכלל ממקום למקום, שיחררו יהודים ואחרי המלחמה כמובן עצרו את בֶּכֶר, קצין בכיר באס.אס. אוטומטית עצרו אותו. עשו לו משפט, וקסטנר הופיע במשפט הזה כעד הגנה של בֶּכֶר.
