Now, Kastner was standing in the witness box, day after day. Tamir's cross-examination started to wear him out. Tamir was very good at it. During the testimony, still during the initial testimony, that is to say, testimony on behalf of the prosecution, as is customary during trials, the prosecution submits documents. Every document that the prosecutor submits, the defence needs to see, and if the defence does not object, it is entered into the file. If they object, there is a debate and the judge must decide whether the document is admissible or not. Tamir, among his other characteristics, was very quick, very perceptive. The prosecution submitted documents through Kastner, and Tamir asked to see them, of course. A big pile. That was 'okay', 'okay', 'okay', 'no objection'. Everything was submitted and entered into the file. Then, on the fifth or sixth day of Kastner's testimony, Tamir asks: 'Tell me, Mr Kastner, whether all the high-ranking SS officers were criminals?' 'Yes'. 'If so, isn't defending these criminals a crime?' 'Yes'. 'That means helping to acquit a high-ranking officer of the SS is a crime?' Kastner suddenly realized what was happening and turned pale, but there was no longer any way back and he said: 'Yes'. Then Tamir asked for this document. That one there. 'What is it? You testified and released the Nazi criminal Kurt Becher'. That was the turning point of the trial.
עכשיו, קסטנר עומד על דוכן, יום אחרי יום, זה כבר התחיל להתיש אותו מאוד, חקירת שתי וערב של תמיר. תמיר היה מאוד טוב בזה. ובמהלך העדות, עדיין העדות הראשית, זאת אומרת עדות מטעם התביעה, כנהוג במשפטים, התביעה מגישה מסמכים. כל מסמך שהתביעה מגישה, ההגנה צריכה לראות, ואם ההגנה לא מתנגדת זה נכנס לתיק. אם היא מתנגדת, יש על זה דיון והשופט צריך להחליט אם זה קביל או לא קביל. תמיר, בין שאר התכונות שלו, הייתה לו ראייה מאוד מהירה ותפיסה מאוד מהירה. התביעה מגישה מסמכים באמצעות קסטנר, ותמיר מבקש לראות, כמובן. ערימה כזאת. עובר, עובר, עובר, לא מתנגד. בסדר, הכל מוגש ונכנס לתיק. ואז, ביום החמישי-שישי של העדות של קסטנר, תמיר שואל: "תגיד לי מר קסטנר, האם כל קציני האס.אס. הבכירים היו פושעים?" 'כן'. "אם כן, נכון שלהגן על הפושעים האלה זה פשע?" 'כן'. "זאת אומרת לעזור לקצין בכיר של האס.אס. לקבל זיכוי במשפט זה פשע?" באותו רגע קסטנר תפס והחוויר אבל כבר לא הייתה לו נסיגה, הוא אומר: 'כן'. ואז תמיר מבקש את המסמך הזה. שם את זה. 'מה זה? אתה העדת ושחררת את הפושע הנאצי הזה קורט בֶּכֶר'. זה היה המפנה של המשפט.
