טוב, אז גולדה קיבלה את ראשות הממשלה וקרה משהו מוזר, מוזר מאוד אפילו: גולדה הייתה בלתי פופולארית בצורה קיצונית, כולם תיעבו אותה. היא הייתה מזכירת מפא"י והיא התנגדה למינוי משה דיין לשר הבטחון לפני מלחמת ששת הימים ו"הנשים העליזות של ויצ"ו" קיללו אותה, ולא רק הן, היא הצטיירה כאשה ממש רעה. בן גוריון אמר עליה בשלב כלשהו שהדבר היחידי שגולדה מצטיינת בו זה לשנוא. והנה היא הגיעה לראשות הממשלה וקרה דבר מאוד-מאוד מוזר: היו אז משאלי פופולאריות, משאלי דעת קהל והיא הייתה אני לא יודע, משהו בסביבות 10% נדמה לי, והיא קפצה ל-80% תוך כמה שבועות! זאת הייתה תופעת טבע פשוט, הפופולאריות שלה זינקה. היה לה כישרון. לדעתי היא הייתה אשה די טיפשה, בגדול. היה לה כישרון להגיד דברים פשוטים לגמרי שכבשו את הציבור, את ההמונים. זה שאבא אבן אמר עליה פעם שיש לה 200 מילים והיא משתמשת ב-100, או 100 מילים ומשתמשת ב-50, משהו כזה, זה לא רק שלא הפריע לה כי אם להיפך. הציבור הזדהה אתה מפני שהיא דיברה בפשטות הכי פשוטה שאפשר, בעברית הכי פרימיטיבית, במבטא מאוד לא נעים, אמריקאי כזה לא נעים, אבל גם אנגלית היא דיברה במבטא יהודי כזה לא נעים. והיא כבשה את הקהל. לא היה מה לעשות, זה היה ממש תופעת טבע.

Well, Golda became the Prime Minister and something strange happened, something very strange. Golda was extremely unpopular, everyone despised her. She was Secretary General of Mapai and was opposed to the appointment of Moshe Dayan as Defence Minister before the Six Day War and the 'Women of Windsor' cursed her, and not only they. She was portrayed as a really bad woman. Ben-Gurion said about her at some point that the only thing that Golda excels at is hate. And here she became Prime Minister and something very, very strange happened. At the time there were popular referendums, opinion polls and her rating was – I don't know – somewhere around 10%, it seems to me, but it jumped to 80% in a few weeks! It was simply a natural phenomenon, her popularity soared. She had talent. In my opinion she was a rather stupid woman, hugely so. She had a talent for saying simple things which completely conquered the public, the masses. Abba Eban once said about her that she had 200 words and uses 100, or 100 words and uses 50, and not only did it not bother her, but quite the opposite. The public identified with her because she spoke simply, as simply as possible, in the most primitive Hebrew, with a very unpleasant accent, a disagreeable American accent, but also English she spoke with an unpleasant Jewish accent. She captured her audience. There was nothing to do – she was just a natural phenomenon.