ברגע שנגמר המבצע המצרי, התחיל המבצע נגד ירדן. גירשו את ירדן מהגדה המערבית והבריחו אותו אל מעבר לירדן. ואז התחיל ויכוח האם לתקוף גם בצפון, לתקוף את הסורים. ושם עשיתי את אחד המשגים הגדולים של חיי: אני צידדתי בהתקפה על סוריה. בינתיים הופיע העיתון היומי שלנו, שנקרא "דף", וכתבתי מאמר: "אל דמשק!” סימן קריאה. למה עשיתי את זה? זו ממש שאלה טובה שחשבתי עליה הרבה. הסיבה ההגיונית הייתה: סוריה באותו שלב הייתה האויבת בנפש של “פת״ח”, הם שמו את כל הנהגת “פת״ח" בכלא. ערפאת לא שמע לפקודות של אף אחד, בוודאי לא של סוריה. העם הפלסטיני המודרני, שאחרי מלחמת העולם הראשונה, בימי מלחמת העולם הראשונה ומיד אחריה לא היה ברור מה זה העם הזה שיושב כאן, העם הערבי שיושב בארץ הזאת, והיו חילוקי דעות. הדעה השלטת היא שהעם הזה והארץ הזו היא סוריה הדרומית. בהיסטוריה הערבית יש המושג "אַל שַם”. "אל שם" זה, אם אתה עומד פה ומסתכל על מכה אז תימן היא מימין וסוריה היא משמאל. תימן זה "ימין" Yemen, ימין, תימן זה ימין בערבית, זו הארץ הימנית. "אל שם" זו הארץ השמאלית. ו"אל שם" בתודעה הערבית ההיסטורית "אל שם" זה מה שאנחנו קוראים "סוריה רבתי”. כלומר סוריה כפי שאנחנו מכירים אותה. לבנון, עבר הירדן וארץ ישראל, כל זה נקרא "אל שם". עכשיו, כשקם “פת״ח" והתחיל לדבר על פלסטין, זה לא כל כך מצא חן בעיניי הסורים. בהתחלה הם תמכו בהם מפני שהם היו מעוניינים ש”פת״ח" יערוך פיגועים מגבול סוריה ומגבול ירדן לארץ ישראל תחת פיקוח סורי.

Once the Egyptian operation was over, the operation against Jordan started. We expelled Jordan from the West Bank and they fled back across the Jordan. Then began a debate about whether to attack in the north, to attack the Syrians. That's where I made one of the biggest mistakes of my life: I advocated in favour of an attack on Syria. Meanwhile our daily newspaper, which we called Daf, appeared and I wrote an article Towards Damascus! Exclamation point. Why did I do that? It's really a good question that I thought about a lot. The logical reason was that at that stage Syria was a deadly enemy of Fatah. They had imprisoned all the leaders of Fatah. Arafat would not take orders from anyone, certainly not from Syria. The modern Palestinian people who after World War I, during World War I and immediately afterwards… it was not clear who the people were who were living there, the Arab people living in this country, and there was disagreement about their identity. The overwhelming consensus was that this nation and this country make up southern Syria. In Arab history there is the concept of al-Sham. And al-Sham in Arabic historical awareness is what we call Greater Syria or Syria as we know it. Lebanon, Transjordan and the Land of Israel, all of that was called al-Sham.

Now, when Fatah was established and began to talk about Palestine, the Syrians did not really like that. At first they supported them because they were interested in Fatah conducting attacks from the Syrian border and the Jordanian border against Israel under Syrian control.