OK, the war was over, there was no pressure on Israel to immediately evacuate the territories and slowly it became an 'enlightened occupation', as they called it. In other words, we did not bother the Palestinians. Dayan was a strange man. He was not a wise person who had a good broad perspective of the situation, but he was clever. He was quite clever in the short-term. I always thought it was a characteristic of the Sabra people in general; they are smart in small things but lacked vision and imagination regarding the big problems. Dayan invented something that did not exist in history: open bridges. We signed on armistice agreements, one after the other with all the countries that we had been at war with, but not peace, only a truce. And there was a regime of official occupation of the West Bank. The first governor was Chaim Herzog, 'the father of', who also was not a genius. The genius was the uncle, the brother of Chaim Herzog. The brother of Chaim Herzog was Yaakov Herzog, who was a really, really smart person. He was Director-General of the Prime Minister's office. We will return to this subject later. Chaim Herzog was the governor, he was located at the Ambassador Hotel in East Jerusalem. There was no relationship, the armistice came after the war, after the war and before peace; it was a kind of short intermediate stage. But in a situation of truce the hostility remains. And here Moshe Dayan devised a new idea: an open bridge, free movement between the West Bank to the country of the enemy, Jordan. Only a person who had never in his life read a book about history could come up with such an idea. He had Sabra-like thinking which was terribly simple: we conquered, we are holding areas for the time being, let's not bother the population; they can do whatever they want. Listening to the enemy radio is also something unthinkable. For example, during the war, the Germans executed anyone who listened to BBC radio. 'To trade, bring goods from abroad, to sell abroad, to listen to any radio they want. What we need, for security reasons we have, all the rest, let them do whatever they want'. Then the [Allenby] bridge was opened. It was one of the smartest things that Israel ever did, but with very poor results, because it allowed the occupation to live forever!

טוב, המלחמה נגמרה, לא היה לחץ על ישראל מיידית לפנות את השטחים ולאט לאט זה היה "הכיבוש הנאור", כך קראו לזה. דהיינו: אנחנו לא מציקים לפלסטינים. דיין היה איש מוזר. דיין לא היה איש נבון מבחינה של תפיסה רחבה או משהו, אבל הייתה לו חכמה. הוא היה איש די חכם בטווחים קצרים. אני תמיד חשבתי שזו תכונה של הגזע הצברי בכלל, שהם חכמים על טווחים קצרים וחסרי חזון ודמיון לגבי הבעיה הגדולה. דיין המציא דבר שלא היה קיים בהיסטוריה: זה הגשרים הפתוחים. אנחנו חתמנו על הסכמי שביתת נשק, אחד אחרי השני עם כל המדינות שהיינו איתן במלחמה. אבל לא שלום, סך הכל שביתת נשק. והיה משטר של כיבוש רשמי בגדה המערבית. המושל הראשון היה חיים הרצוג, "האבא של", שגם כן לא היה גאון גדול. הגאון היה הדוד, האח של חיים הרצוג. אח של חיים הרצוג היה יעקב הרצוג, הוא היה איש ממש-ממש חכם, הוא היה מנהל משרד ראש הממשלה. נחזור לעניין. חיים הרצוג היה המושל, ישב במלון "אמבסדור" במזרח ירושלים. אין יחסים, שביתת נשק באה אחרי מלחמה, אחרי מלחמה ולפני שלום, זה מין שלב ביניים קצר כזה. אבל במצב שביתת נשק מצב האיבה נשאר בתוקפו. והנה משה דיין המציא רעיון חדש: גשר פתוח, תנועה חופשית בין הגדה המערבית לארץ האויב, לירדן. רק אדם שלא קרא בחיים שלו ספר על היסטוריה יכול להגיע לרעיון כזה. הייתה לו מחשבה צברית נורא-נורא פשוטה: "תראה, אנחנו כבשנו, אנחנו מחזיקים בשטחים לפי שעה, בוא לא נציק לאוכלוסיה, ניתן לה לעשות מה שהיא רוצה. לשמוע רדיו של האויב” - זה דבר שגם כן לא עולה על הדעת. הגרמנים הוציאו להורג במלחמה מי שהקשיב לרדיו בי.בי.סי למשל - "שיסחרו, שיביאו סחורות מחו"ל, שימכרו בחו"ל, שיקשיבו לכל רדיו שהם רוצים. מה שאנחנו זקוקים מטעמי בטחון אנחנו מקיימים, כל השאר – שיעשו מה שהם רוצים”. ואז נפתח הגשר [גשר אלנבי, בין ירדן לגדה המערבית]. זה אחד המעשים הכי חכמים שישראל אי-פעם עשתה, עם תוצאות מאוד גרועות, מפני שזה איפשר לכיבוש לחיות לנצח.‏