a story lives forever
Sign in
Form submission failed!

Stay signed in

Recover your password?
Form submission failed!

Web of Stories Ltd would like to keep you informed about our products and services.

Please tick here if you would like us to keep you informed about our products and services.

I have read and accepted the Terms & Conditions.

Please note: Your email and any private information provided at registration will not be passed on to other individuals or organisations without your specific approval.

Video URL

You must be registered to use this feature. Sign in or register.


No deal without Yasser Arafat


Yitzhak Rabin and the Palestinian issue
Uri Avnery Social activist
Comments (0) Please sign in or register to add comments

אגב, הערה קטנה לגבי אופיו של רבין. אני הרי באמת חיבבתי את רבין, מאוד. אבל כשהייתי במצרים ובגין שמע שאני נמצא במצרים, בגין בעת ביקור במצרים שמע שאני נמצא במצרים מיד שלח לי שליחים, צירף אותי למשלחת שלו, הזמין אותי לקבלת הפנים עם סאדאת, הזמין אותי לסעודה החגיגית המפוארת שסאדאת ערך לכבודו, גם הזמין את שמעון אבידן שהיה איש" השומר הצעיר", מפקד "חטיבת גבעתי" ב-48', וזה בכלל לא עלה על הדעת של רבין, שאחרי שדיברתי אתו עשרות פעמים על העניין הפלסטיני, להזמין אותי לוושינגטון לחתום על החוזה. זה לא היה רבין. דברים כאלה בכלל לא נכנסו לו לראש, אולי מפני שהוא לא נולד בפולין. אני סיפרתי כבר איך רבין הסביר לי איך הוא הגיע לעניין הפלסטיני? עוד לא. הרי כל השיחות שלי עם רבין בלי יוצא מן הכלל תמיד היו על העניין הפלסטיני. מ-69' כשביקרתי אותו בשגרירות בוושינגטון ודרך כהונתו כראש הממשלה בפעם הראשונה ובפעם השנייה, והוא היה מתנגד טוטאלי לעניין הפלסטיני. כמה שבועות אחרי אוסלו ביקשתי פגישה אתו והוא הזמין אותי לפגישה פרטית אצלו בבית ברמת אביב. והייתה לאה וכל המשפחה וישב אתי בחדר נפרד והיינו הוא, אני ואיתן הבר, שהוא הזמין אותו בתור עד למען הזהירות. והתחיל לספר לי איך הוא בכל זאת הגיע לעניין הפלסטיני, וזו הייתה הרצאה רבינית אופיינית – שום רגש, שום דמיון, הכל על טהרת העובדתיות והפרגמטיות. אני לא יכול להתאפק, פעם קראתי באיזשהו מקום פליטון מה זה פרגמטיות. פרגמטיזם. אז בימי הרנסנס באיטליה היה אדם בשם פְּרַגְמָה, ופרגמה אמר: "כל דבר צריכים לנסות בשביל לדעת מה זה”. אז יום אחד הוא עלה על מגדל בפירנצה והוא חשב: "מה יקרה אם אני אקפוץ מהמגדל?" אז מכיוון שהוא דגל בבחינת כל דבר - הוא קפץ, בשביל לראות מה יוצא, וזה היה הסוף שלו, וזה הפרגמטיזם. אז רבין היה פרגמטיסט, והוא הסביר את זה כלהלן: הוא האמין כידוע לי, כפי שהוא אמר לי מיליון פעמים, הוא דגל באופציה הירדנית, כמו כל צמרת המדינה וכמו כל צמרת המפלגה. עד שהמלך חוסיין יום אחד קם, אני חושב שזה כבר היה בימי האינתיפאדה הראשונה, אם כי אני לא בטוח, ואמר: "אני נפרד. הממלכה הירדנית נפרדת מהגדה המערבית, חוזרת אל מעבר לירדן ומעתה והלאה אין לה שום עניין בגדה המערבית". אז האופציה הירדנית מתה.‏.

By the way, here's a comment about Rabin's character. After all, I really liked Rabin, very much, but when I was in Egypt and Begin heard that I was in Egypt, when Begin was visiting Egypt and heard that I was in Egypt, he immediately sent messengers, added me to his delegation, invited me to the reception with Sadat, invited me to the grand banquet that Sadat threw in his honour and also invited Shimon Avidan who was commander of the Givati Brigade in 1948, a member of HaShomer Hatzair. But it never occurred to Rabin, after I'd talked with him dozens of times about the Palestinian issue, to invite me to Washington for the signing of the agreement. That was not Rabin. Such things did not even enter his mind, perhaps because he was not born in Poland.

What else I was talking about?

[Q] Arafat and Rabin.

Have I already told you how Rabin explained to me how he came to the Palestinian issue? Not yet. After all, my many talks with Rabin were without exception always about the Palestinian cause. From 1969, when I visited him at the embassy in Washington and through his first and second tenure as Prime Minister, he was totally opposed to the Palestinian issue. A few weeks after Oslo, I asked to meet him and he invited me to a private meeting in his home in Ramat Aviv. Leah was there and the entire family, and he sat with me in a separate room, and it was him, me and Eitan Haber, who was invited as a witness for precautions' sake. He started telling me how he had come to the Palestinian issue, and it was a typical Rabin-type lecture − no emotion, no imagination, everything purely factual and pragmatic.

I have to tell you about an article that I read. What is pragmatism? During the Renaissance in Italy, there lived a man called Pragma, and Pragma said you should try everything so that you can see what it is you're dealing with. One day, he climbed a tower in Florence thinking: 'What will happen if I jump off the tower?' Since he thought he should try it, he jumped to see what would happen and that was his end. This is pragmatism.

Rabin was a pragmatist, and he explained it as follows: as far as I know, and as he told me a million times, he believed in the Jordanian option, like everyone in the higher echelons of the country and like all of the party leadership. Then one day − I think it was during the First Intifada, although I'm not sure − King Hussein said: 'I'm separating. The Jordanian kingdom is separating from the West Bank, returning to the other side of the Jordan, and from now on has no interest in the West Bank'. So the Jordanian option was dead.

Uri Avnery (1923-2018) was an Israeli writer, journalist and founder of the Gush Shalom peace movement. As a teenager, he joined the Zionist paramilitary group, Irgun. Later, Avnery was elected to the Knesset from 1965 to 1974 and from 1979 to 1981. He was also the editor-in-chief of the weekly news magazine, 'HaOlam HaZeh' from 1950 until it closed in 1993. He famously crossed the lines during the Siege of Beirut to meet Yasser Arafat on 3 July 1982, the first time the Palestinian leader ever met with an Israeli. Avnery was the author of several books about the Israeli-Palestinian conflict, including '1948: A Soldier's Tale, the Bloody Road to Jerusalem' (2008); 'Israel's Vicious Circle' (2008); and 'My Friend, the Enemy' (1986).

Listeners: Anat Saragusti

Anat Saragusti is a film-maker, book editor and a freelance journalist and writer. She was a senior staff member at the weekly news magazine Ha'olam Hazeh, where she was prominent in covering major events in Israel. Uri Avnery was the publisher and chief editor of the Magazine, and Saragusti worked closely with him for over a decade. With the closing of Ha'olam Hazeh in 1993, Anat Saragusti joined the group that established TV Channel 2 News Company and was appointed as its reporter in Gaza. She later became the chief editor of the evening news bulletin. Concurrently, she studied law and gained a Master's degree from Tel Aviv University.

Tags: Egypt, Washington, West Bank, Jordan, Yitzhak Rabin, Anwar Sadat, Shimon Avidan, Eitan Haber

Duration: 5 minutes, 12 seconds

Date story recorded: October 2015

Date story went live: 26 June 2017