שכחתי להזכיר: אחרי שיצאתי מאצ”ל, התחלתי יותר ויותר להרגיש שאני שייך לשמאל. אני הוצאתי חוברת, הראשונה שלי. החוברת הראשונה שלי שהופיעה בדפוס, כשהייתי בן 19 או משהו, נקראה "הטרוריזם – מחלת הילדות של המהפכה העברית”. ובה תקפתי מאוד את הרעיון שאפשר לשחרר את הארץ בדרכים של טרור, ואמרתי שזה מיושן, זה מאירופה של המאה הקודמת. דרושה התקוממות המונית-עממית. כלומר, צריכים לעבור ליצור תנועה המונית גדולה שתחולל את המהפכה הזאת. וזהו. זה הופיע. אני לא חושב שהיו על זה הרבה תגובות, אבל זה הופיע. אחר כך בא ב"במאבק" ושמה כבר הייתה מהומה גדולה. מהומה גדולה בגלל ההתיימרות הכוזבת כאילו זה בא מתוך ה"הגנה" עצמה. למרות שזה לא נאמר בשום מקום, אבל החוברת הייתה כזאת, שמי שלקח אותה ליד ראה הסגנון, העימוד, הכל הזכיר את ארץ ישראל העובדת, את הקיבוצים ודברים כאלה. כשהתקרב הסוף של ועדת החקירה, וכבר הסתמן שתהיה חלוקה , אני כתבתי חוברת בהוצאת “במאבק", בשם "מלחמה או שלום במרחב השמי", שבה פרסתי תוכנית, אידיאולוגיה שלמה חדשה, שנבעה מהאידיאולוגיה של “במאבק". הזהרתי מפני החלוקה. אמרתי שזה יביא למלחמת נצח. ואמרתי, הפתרון היחידי האמיתי הוא שהתנועה העברית, או התנועה הערבית יתאחדו לתנועה לאומית משותפת, תגרש את האנגלים מן הארץ, תקים מדינה, לא דו-לאומית, חד-לאומית, אבל האומה האחת תהיה גם עברית וגם ערבית. אני אף פעם לא האמנתי בתנועה דו-לאומית, לדעתי זה דבר בלתי-ניתן לביצוע.‏

I forgot to mention that after I left Etzel, increasingly I began to feel that I belong to the left. I published my first pamphlet to appear in print when I was 19 or so. It was called Terrorism - the Infantile Disease of the Hebrew Revolution, in which I bluntly attacked the very idea that it is possible to free the country by means of terror. I said it was outdated, that it stems from 19th century Europe and would require a massive grassroots uprising. In other words, it was necessary to create a large mass movement that would instigate this revolution. And that's it. It appeared. I do not think that there were many responses to it, but it appeared. After that came In the Struggle and that already generated a great fuss, a lot of confusion because of the false allegation that it had derived from within Haganah itself.  Although it was not actually specified anywhere, but whoever picked up the pamphlet could see the style, the layout, everything was reminiscent of the 'Land of Israel Workers', the kibbutzim and so forth. When the end of the Commission of Inquiry approached, and it was already evident that partition would be forthcoming, I wrote a pamphlet published in In the Struggle which was entitled War or Peace in the Semitic Region, in which I set forth a plan, a whole new ideology, which derived from the ideology of In the Struggle. I warned against the partition. I said that it would result in an eternal war and I said that the only real solution is the Hebrew movement or that the Arab movement will unite into a common national movement, expel the British from the country and establish a State − not a bi-national state or a one-nation state, but one nation that will be both Hebrew and Arab. I had never believed in a bi-national movement; in my opinion that is something which would be impossible to implement.