ב-14 במאי, או 15 במאי, מתי זה היה? אני חושב שזה 14 במאי. היינו במחנה שלנו בחולדה, מישהו צועק: "בואו מהר… חדר אוכל… בן גוריון מכריז על המדינה!" אז רצנו לחדר אוכל. באופן יוצא מן הכלל לכבוד המאורע הרשו לנו להיכנס לחדר האוכל "הקדוש" של חולדה. ושמענו את הנאום של בן גוריון, שממש לא עניין אותנו. וכל האירוע נראה לנו מגוחך ומיותר: "מה העסקנים שם מתעסקים ונואמים נאומים והקרב אם תהיה מדינה או לא תהיה מדינה יוכרע פה, אצלנו, בכל הארץ”. אבל בכל זאת הייתי סקרן על דבר אחד, ממש ממש סקרן: איך יקראו למדינה הזאת? וברגע שהוא אמר "המדינה היהודית, היא מדינת ישראל" יופי. שמענו. יצאתי משם. בחוץ נפגשתי באיזה מפקד מחלקה של גדוד של חן, שהוא האח של בחורה שעבדה אצלי ב"בעלי התעשייה" והייתה חברה טובה שלי. והתחבקנו והתנשקנו ואמרנו שלום, ויותר לא ראיתי אותו, מפני שהוא נהרג כעבור איזה יומיים-שלושה. ואנחנו קיבלנו את המשימה לכבוש כפר שנקרא אל כובאב. אל כובאב היום נקרא משמר איילון. בכביש הישן לירושלים, כשעוברים מיפו לרמלה, אחרי רמלה, הכביש עושה מין עיקול כזה ושמה נמצא המקום. התכוננו לקרב גדול, אבל כשאנחנו הגענו, הכפר היה כבר ריק וכבשנו כפר ריק, אחרי כל ההכנות הגדולות. בלילה שמענו המצרים חדרו לארץ, פלשו לארץ. המילה "פלשו" שנכנסה למילון היא מאוד מטעה, מפני שהמצרים אף פעם לא פלשו לשטח שנקבע למדינת ישראל. הם נשארו בשטח שנקבע למדינה הערבית, אבל זה ככה טושטש. האמת, שגם לא ידענו אם המצרים יעצרו, איפה הם יעצרו. על כל פנים בבוקר הביאו אותנו בשיירה לתל נוף. כל הגדוד שלנו התמקם בתל נוף והחלה מלחמה אחרת.
On May 14 or May 15, when was it? I think it was May 14. We were in our camp in Hulda and someone shouted: 'Come quickly… the dining room… Ben-Gurion is announcing that Israel has become a state'. So we ran to the dining room. As an exception to the rule, for this occasion, they let us go into the 'sacred' dining room at Hulda and we heard the speech made by Ben-Gurion, which really did not interest us. The entire event appeared to us to be absurd and unnecessary: 'What are the politicians there doing and making speeches about while the fight about whether there will be a state or not will be decided here, with us, all over the country?' But still I was curious about one thing – really, really curious: how will they name this country? And once he said, 'The Jewish State, the State of Israel' – good. We heard it. I left. Outside, I met a platoon commander from Chen's battalion, he was the brother of a lady who worked with me at the Industrialists Association, and she was a good friend of mine. We hugged and we kissed and said hello, and I never saw him again because he was killed a couple of days later. We were given the mission of conquering a village called Al-Qubab. Al-Qubab is now called Mishmar Ayalon. On the old road to Jerusalem where you go from Jaffa to Ramla, after Ramla the road makes a kind of turn and that is where it is located. We were prepared for a big fight, but when we arrived, the village was already empty and so we occupied an empty village after all of our major preparations. At night we heard that Egyptians had infiltrated the Israeli border, invaded Israel. The word 'invaded' that made its way into the dictionary is very misleading because the Egyptians never 'invaded' an area that had been defined as part of the State of Israel. They stayed in an area that had been defined as part of the Arab state, but it was all rather vague. The truth is that we did not know if the Egyptians would stop, or where they would stop. Anyway, in the morning they brought us by convoy to Tel Nof. Our whole battalion settled in Tel Nof and another war started.
