Around this time we had already established HaOlam HaZeh. My ambition was to start producing advertisements in Israel of the type that appeared in magazines and journals abroad. All of the advertisements in Israel then were like they had been in Germany before World War I or Warsaw, Poland: boring, just with texts. And I wanted to introduce to HaOlam HaZeh new types of ads – large pictures and slogans and things like that. I decided to create a few such ads myself to show to prospective buyers. We planned an advertisement and I needed a model. There were no models in those days, and I asked Miko to lend me a girl to do some sample ads. I decided we would do it on the beach here. And he brought the girl, and it was Rachel. I took some pictures – my photographer, that is. And I had a motorcycle, and I volunteered to take her home to that same street, 200 Ben Yehuda, and when I drove over the sand, we flipped over in the sand. Nothing bad happened, but this was the second introduction. The third was in the theatre, and somehow we argued about how old I was. I always looked ten years younger than I really was. I was already, if it was 1952, let's say, so I was 19-20. No, I'm talking nonsense. Close to 30. I asked her: 'Come on, let's bet on how old I am'. She said '19 or 20'. Then I won five kisses.

באותה עת כבר הקמנו את העולם הזה והייתה לי אמביציה להנהיג בארץ מודעות מהסוג שמופיעות בשבועונים וירחונים בחוץ לארץ. כל המודעות בארץ היו אז כמו שהיו נהוגות בגרמניה לפני מלחמת העולם הראשונה או פולין וורשה: משעממות עם טקסטים. ואני רציתי להנהיג ב -העולם הזה מודעות מסוג חדש. תמונות גדולות וסיסמאות ודברים כאלה. והחלטתי לייצר בעצמי כמה מודעות כאלה, כדי להראות ללקוחות אפשריים. תכננו מודעה והייתי זקוק לדוגמנית. לא היו דוגמניות בימים ההם, ואמרתי למיקו שישאיל לי בחורה בשביל לעשות כמה מודעות לדוגמא. והחלטתי שנעשה את זה בשפת הים פה. והוא הביא את הבחורה, זו הייתה רחל. צילמתי כמה תמונות, הצלם שלי זאת אומרת. והיה לי אז אופנוע, והתנדבתי להביא אותה הביתה, לאותו רחוב בן יהודה 200. וכשלקחתי אותה בחול, אנחנו התהפכנו בחול. לא קרה לנו שום דבר רע, אבל זו הייתה ההיכרות השנייה. השלישית הייתה בתיאטרון, ואיכשהו התווכחנו בן כמה אני. אני תמיד נראיתי עשר שנים יותר צעיר מכפי שהייתי באמת. הייתי אז כבר, אם זה היה 52' נגיד, אז הייתי בן 19-20. לא, מה אני מדבר שטויות? קרוב ל-30. שאלתי ‏אותה: "בואי נתערב, בן כמה אני?” אז היא אמרה ״19, או 20”. ואז הרווחתי חמש נשיקות או משהו כזה‏.‏