התחתנתם?

לא רצינו להתחתן. אני לא רציתי וגם היא לא במיוחד רצתה. עד שאביה, שהיה רופא ילדים, הלך למות. אז אביה קנה לנו קודם דירה, לא זאת, הקודמת, בהירקון. אבל אמרנו לעצמנו: "נעשה לו מתנה לפני שימות, שיידע שהבת שלו מסודרת”. אז התחתנו. זאת הייתה חתונה מיוחדת במינה. היה רב, ברחוב פינסקר 2 או 4, ליד מוגרבי, שעשה חתונות אצלו בבית. אז אנחנו קבענו בחמש אחרי הצהריים נדמה לי. הלכנו לשם. הייתה חתונה קודמת. שאלנו מניין מהחתונה הקודמת, שאלנו טבעת מאשת הרב, ומה עוד היינו זקוקים? ככה התחתנו. ורחל שמרה על לוח השנה שלי מאותו יום. שם כתוב: "5 – חתונה; 6 – אצל שמואל תמיר.” והלכנו משם ישר לאחת ההתייעצויות עם תמיר. על היחסים שלנו אני כתבתי  פרק בכרך השני, שצריך להופיע בעוד חודשיים-שלושה, של הזכרונות שלי. מה שאני יכול להגיד, משפט אחד: זה היה זיווג מאוד מוצלח, מפני שהיינו הפכים מוחלטים.‏

[Q] Did you get married?

Sorry?

[Q] Did you get married?

No, we did not want to get married. I didn't want to and she also did not particularly want to. Until her father, who was a pediatrician, was dying. So her father bought us our first apartment, not this one, the previous one, on Hayarkon Street. But we said to ourselves: 'We will give him a gift before he dies, so that he'll know his daughter is settled'.  So we got married. It was a really special wedding. There was a rabbi, on Pinsker Street, No 2 or No 4, near Mugrabi, who conducted weddings at his house. So we arranged for 5:00 pm, I believe. We went there. There was a wedding before ours. We borrowed the quorum from the previous wedding, we borrowed a ring from the rabbi's wife, and what else did we need? That's how we got married. And from then on Rachel kept my calendar. There it says: '5:00 - wedding; 6:00 - by Shmuel Tamir'. And we went straight from there for one of our consultations with Tamir. I wrote a chapter about our relationship in the second volume of my reminiscences which should appear in two or three months,. What I can say is just one sentence: this match was very successful, because we were totally opposite.